מכתב תודה

הלידה של אלה ואימרי

אסנת יקרה,

ההכרות שלנו איתך היתה לא שיגרתית. פגשנו אותך לראשונה בבית החולים לקראת הלידה השניה שלי.  הלידה של אלה לא היתה מתוכננת.באתי לבקר את גיסתי בחדר הלידה.צעקות ששמעתי מאחת היולדות במחלקה השפיעו עלי מאוד,החלו צירים כחודש לפני התאריך המשוער.כשהתקשרתי לאייל הוא היה בטוח שהסיבה היא הודעה על אחותו שילדה, אבל ביקשתי שיבוא אלי.וכך בחדר מקביל לגיסתי,שהיתה בתהליך לידה מתקדם,היינו אנחנו. מבוהלים ודי מבולבלים.בחדר לידנו ילדה גיסתי,בליווי אסנת, בן מהמם. חמתי שדילגה בין חדר לחדר נכנסה בסיום הלידהשל גלי והציעה שניקח את הדולה. לא ידענו מה לעשות, אך בשניה שאסנת הציצה פנימה הרגשנו שהאישה הזו צריכה להיות איתנו.ואכן, מאותו הרגע האווירה השתנתה לחלוטין. לא ידענו מה זה דולה עד שחווינו מיהי אסנת.

בלידה הראשונה,לפני חווית הצירים, אמרתי שאני הולכת ללדת בלי אפידורל והייתי מאוד גיבורה,בציר הראשון צרחתי "אפידורל". הייתי בטוחה שגם בלידה הזו התרחיש יחזור על עצמו.כשאסנת נכנסה לחדר מיד נוצרה אוירה רגועה מבחינתי וגם מבחינת אייל,שזה לא פחות חשוב.תמיד חשבתי שדולה מסייעת לאישה והיום אני יודעת שהיא שם בשביל שני בני הזוג.הייתי צריכה להרגיש רגועה מכל הבחינות,ולא לחשוב ברגעים אלה על הבעל הלחוץ וחסר האונים.

אסנת ידעה להקשיב לרצונות שלי ושל אייל כאחד. ידעה לשחרר את אייל כשהיה צריך לנוח ולהיות איתי באותם הרגעים. לתת לנו את הזמן שלנו יחד. הפחד היה שלא יהיה מקום לאמא שלי או לאייל בעזרה, אבל היא ידעה להיות קשובה לכל אחד ואחד בחדר,כולל המיילדת.

פחדים ומחשבות רצו בראשי בחלק הראשון של הלידה,פחד וחשש שלא אוכל לקחת אפידורל במידה וארצה. אסנת ידעה להכין אותי בכל שלב במהלך הלידה. המשפט שהשרישה בנו הוא "כאן ועכשיו" והוא מלווה אותנו בחיים מאותו רגע בכל מקום. לא לחשוב מה יהיה מאוחר יותר, מתמודדת עם כל ציר בנפרד. במקביל לבחירת המילים הנכונות היא ידעה ליצור את האוירה הנכונה.מגע,רפלקסולוגיה,טיולים באמצע הלילה והכל בלי אפידורל ברקע. לא היה רגע אחד שבו היא אמרה לי לא לקחת אפידורל. הכל היה עם הקשבה ותמיכה במה שאחליט וארצה.

תהליך הלידה של אלה נמשך 16 שעות(אחרי 16 שעות בהן היתה עם גיסתי)בכל אותן שעות אינני יודעת מהיכן גייסה את הכוחות,היתה איתנו בכל רגע ורגע. כשהגיעה הלידה עצמה מצאתי את עצמי מתמודדת עם המצב ממנו הכי פחדתי, צירי לחץ פתיחה מלאה ובלי אפידורל! פאניקה נכנסת לתמונה ואני מתחילה לצעוק ולרעוד,הרגשתי שאני מאבדת את האשתונות.

אני זוכרת את אסנת כמו מלאך,עם הקול הרגוע והשלו שלה, אומרת לי "רותם על תפחדי, תוציאי את הכאב בנשימה"חוזרת להתמקד בנשימה והכאב חזק אבל אומרת לעצמי,זהו אני כאן ועכשיו את מתמודדת. ומבינה באותם רגעים באיזה כוחות חזקים התברכתי וגומעת כל מילה של אסנת כהדרכה הכי נכונה לי.

מצד אחד מרסקת את היד של אייל ומצד שני היד של אסנת,בן אדם שלפני מס' שעות בכלל לא הכרתי והפכה להיות האישה הכי קרובה אלי ברגע הכי חזק שלי.  כשאלה יצאה לאויר העולם,אין מילים לתאר את האושר שהציף אותי ועטף אותי. באותו רגע הרגשתי שאני שותפה לאלוהים לבריאה "ברוך שבראני אישה",זאת זכות שאין כמותה. אני מודה לאלוהים כל יום ויום שהביא את אסנת אלינו. שהציצה מהוילון וגרמה לי לחוש אישה חזקה שמאמינה בעצמה שיש בה את הכוחות.

אחרי חווית הלידה השניה שלנו יחד עם אסנת, בלידה השלישית הלידה של אימרי, הטלפון הראשון היה לאסנת. וכמו שידענו בליבנו, גם בלידה זו אסנת היתה ההכוונה הכי נכונה עבורנו.

אוהבים מאוד מאוד,

רותם אייל עידו,אלה ואימרי